גְּוָנִים שֶׁל יָם © רן גרין

לְעִתִּים כָּחֹל עָמוֹק,
וּבַחֹרֶף לִפְעָמִים שָׁמַיִם אֲפֹרִים,
וְיוֹרֵד גֶּשֶׁם סוֹחֵף,
וְהַגַּלִּים גְּבֹהִים וְסוֹחֲפִים.

סִירוֹת הַדַּיָּגִים מִטַּלְטְלוֹת,
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹבְעִים,
וְחָבֵר שֶׁלִּי,
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר שׂוֹחֶה בַּחֹרֶף וּבַקַּיִץ.

וַאֲנִי מַעֲדִיף
אֶת הַיָּם בַּקַּיִץ,
לָלֶכֶת עַל הַחוֹל הָרַךְ וְהָרָטֹב,
לֶאֱסֹף צְדָפִים וַאֲבָנִים.

וּמֵהֶם מֵכִין,
פְּסָלִים,
שַׁרְשְׁרָאוֹת נָעוֹת בָּרוּחַ,
בְּמִרְפַּסְתִּי.

נְסַיֵּמָה בִּגְוָנִים,
אֲנִי מַעֲדִיף אֶת הַטּוֹרְקִיזִים,
וְאֶת הַשָּׁמַיִם הַתְּכוּלִים,
נְקִיִּים מֵעֲנָנִים.