אָח שֶׁלִּי/ רן גרין

אָח שֶׁלִּי מָה אוֹמֵר?
לֹא אָח וְלֹא בָּטִיח!
נִמְאַס אֵין וְלֹא הָיָה לִי, אָח.
אוּלַי חֲבָל, רָצִיתִי אֶחָד, אוּלַי?
שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לִי, לֹא מַשֶּׁהוּ מְחֻבָּרוֹת לִי!
אָח שֶׁלִּי
קַבֵּל אוֹתִי.
זוֹרֵם לוֹמֵד לְקַבֵּל כָּל יוֹם
חָדָשׁ אַחֵר נָע וְנָד בְּקַו מַקְבִּיל.
הוֹגֶה רוֹחֲבִי רוֹצֶה לְהָכִיל,
קוֹפֵץ דִּלּוּגִים יוֹצֵא לְהַטִּיל.
חֹרֶשׁ מְטַיֵּל אֶרֶץ שֶׁלִּי
אֶרֶץ זָרָה שׁוֹנָה בָּאָה אֵלַי.
סִמַּנְתִּי אֶרֶץ מַגָּף,
אוֹר חָדָשׁ אָמָּנוּתִי שֶׁלִּי.
הֱיִי לִי אֲחוֹת אִיטַלְיָה,
חַמּוּקַיִךְ צָרִים
וְיֵשׁ עִתִּים רְחָבִים מוּצָקִים.
נוֹטֶפֶת סֵקְס חֵן צוּף מְתַקְתֵּק,
שֶׁדַּיְּךָ עָסִיס חָלָב מָלְאוּ קְרָבִיִּים.
נֶחְשֶׁקֶת שֶׁלִּי מָאוֹר אָמָּנוּתִי,
יֵשׁ שָׁם נִקְבַּע גּוֹרָלִי.
אָח שֶׁלִּי בֶּן פְּלֻגָּתִי
מַסְנִיף תְּשׁוּקָתִי אָחִי בֶּן לְבָבִי.
רוֹצֶה לִי אָח
בָּחַרְתִּי בָּךְ אֲחוֹתִי.
תַּם סִפּוּר אָח שֶׁלִּי,
נָתַתִּי לְךָ אִמְרָה מִלָּתִי.
זוֹ גַּם זוֹ גַּאֲוָתִי מְשׂוֹשׂ רוּחִי,
פֹּה נִמְצָא עוֹלָמִי אִיטַלְקִיָּה שֶׁלִּי...
רוֹמָא אוֹ מִילָאנוֹ בְּחִירָתִי אַחַת,
מִילָאנוֹ יֵשׁ רַק אֶת.
טוֹוֶה דַּרְכִּי
אֶל מַמְלַכְתִּי.
תַּם נְשַׁלֵּם
חָשׂוּף לְעוֹלָם.







