אָרִיק שֶׁלִּי © רן גרין

הָיוּ שְׁנַיִם
אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁלִּי,
אָרִיק לוֹחֵם שֶׁל שָׁרוֹן,
אַחֵר שֶׁהָיָה גָּאוֹן אַיְנְשְׁטֶיְן,
שְׁלִישִׁי עִרְבּוּב שֶׁל הַשְּׁנַיִם זַמָּר שֶׁהֲכִי אוֹהֵב אָהַבְתִּי.
מַשְׁאִיר הָרִאשׁוֹנִים בַּצַּד,
נָשִׁיר אָח אָרִיק הַשְּׁלִישִׁי ש אָהַבְתִּי,
ש אֶת דְּמוּתוֹ יוֹצֵר ב חֹמֶר מָלֵא,
בָּרָק, גְּוָנִים, אֲדֻמִּים שֶׁל הַפּוֹעֵל שֶׁאָהַב.
גַּם אֶת סִימָה מְאֹד אָהַב,
אֶת הַבָּנוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁל סִימָה גַּם.
אֶת אוּרִי הַזּוֹהֵר בַּדֶּשֶׁא, כָּכָה כָּכָה אָהַב,
אֲבָל מָה? לָמְדוּ לִהְיוֹת מְעֻרְבָּבִים.
אָרִיק שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל שֶׁל הַפּוֹעֵל הָאֲדֻמָּה,
אָרִיק שֶׁל קְפִיצָה לָרֹחַק, כַּדּוּרְסַל גַּם.
אָרִיק שֶׁל שִׁירִים כָּאֵלֶּה לָעַד אלמותיים.
אָרִיק שֶׁל צְפוֹנְבּוֹנִים וְהָיָה גַּם בַּסְּרָטִים.
אֶפְשָׁר עוֹד וָעוֹד לְהַמְשִׁיךְ עַד ש,
אַל תֹּאמְרוּ לִי דַּי!
כִּי לָעַד אֶנְצֹר אֶת אָרִיק שֶׁלִּי בְּזִכְרוֹנִי.
לָעַד הוּא הָיָה וְיִהְיֶה מִסְפַּר אֶחָד.
אָרִיק, אַתָּה זוֹכֵר אֶת גּ'וֹזִי וּשְׁמוּלִיק?
אֶת אֲדוֹן שׁוֹקוֹ וְאַתְּ אֲנִי וְאַתָּה?
זוֹכֵר אֶת הַסִּפּוּר שַׁבְּלוּל?
זוֹכֵר אֶת הָאֲהוּבִים הָאֲחֵרִים שֶׁלִּמַּדְתָּ?
כֵּן וַדַּאי ש אֲנִי זוֹכֵר אֶת מִי?
אֶת שָׁלוֹם, אֶת יְהוּדִית, אֶת זֹהַר ו עוֹד הָמוֹן.
אֲבָל הֲכִי הֲכִי אָהַבְתִּי, אֹהַב אֶת סִימָה שֶׁלִּי.
אוֹ קֵי, וּמָה עִם אֲדוֹן שׁוֹקוֹ ו הַבֻּבָּה זֶהָבָה שֶׁשָּׁרָת?
טוֹב בֶּטַח זוֹכֵר, הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה, גַּם לִמַּדְתִּי.
אֶת מִי?
אֶת גַבְרִיאֵלוֹב, אֶת רָבִיץ, אֶת חֲנוֹךְ וְאֶת עוֹד הַרְבֵּה.
וויי אָרִיק אַתָּה נֶכֶס שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ!
תּוֹדָה רַן. אֲבָל מִלְּמַעְלָה הַדְּבָרִים נִרְאִים אַחֶרֶת.
אוֹ קֵי, אָרִיק, מַסְכִּים שֶׁאֲנִי וְאַתָּה נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם?
הַי רַן, זֶה שִׁיר שֶׁמְּאֹד אָהַבְתִּי לָשִׁיר.
כֵּן, יוֹדֵעַ גַּן אֲנִי כָּזֶה שֶׁרוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם.
נִפְלָא רַן, תַּמְשִׁיךְ כָּכָה, אַתָּה מַמָּשׁ זֶה ש לְרֶגַע נִתְקַע לִי,
ש אֶת דַּרְכִּי מַמְשִׁיךְ.
לְכָבוֹד הוּא לִי אָרִיק לִהְיוֹת כָּזֶה דַּרְכְּךָ מַמְשִׁיךְ.
אָרִיק לָנֶצַח אֶנְצֹר אֶת שִׁמְךָ, אוֹתְךָ עָמֹק בְּלִבִּי.
שׁוּב, תּוֹדָה רָנִי שֶׁלִּי.
הַי, יוֹדֵעַ, כָּךְ אִמִּי רָחֵל שֶׁלִּי קָרְאָה לִי!
יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ כַּמּוּבָן!
טוֹב, סִכַּמְנוּ ש אֲנִי,
אֶת דַּרְכְּךָ מַמְשִׁיךְ?
כֵּן רַן, צֵא לַדֶּרֶךְ,
תֵּן בָּרֹאשׁ,
רַק ש יִהְיֶה טוֹב.
ש תִּהְיֶה הַגָּדָה בְּדֶשֶׁא.
מְקַבֵּל,
וָואלָה אַחְלָה מְשִׂימָה.
אָכֵן.
טוֹב אָרִיק שֶׁלִּי,
אֲנִי מַמְשִׁיךְ לְצַיֵּר בַּשִּׁירִים.
מַמְשִׁיךְ לָעַד עַל לוּחַ לִבִּי לִזְכֹּר אֶת
אָרִיק שֶׁלִּי.