בַּדֶּרֶךְ לְטַאבָּה © רן גרין

יוֹרְדִים לְמַטָּה דָּרוֹמָה,
מְכִינִים, מִתְרַגְּשִׁים אֲבָל מָה מְפֻקָּסִים.
הַאִם לְהַשִּׂיג לַטֵּלֵפוֹן סים?
תִּזְרְמוּ עִם תְּנוּעָה שֶׁל דָּרוֹמָה לַעֲרָבָה.
יְרִידוֹת שֶׁל סְדוֹם, אֲחֵרִים בַּשָּׁמַיִם עָפִים.

סוֹף סיף הִגַּעְנוּ לְמַעֲבָר בֵּין הַמְּצָרִים.
לְאָן הִגַּעְנוּ, אשקרה אֲנִי חוֹשֵׁב לְמִצְרַיִם.
הַאִם לָתֵת קְצָת בַּקָּשִׁישׁ
וְלַעֲבֹר חִישׁ?
אַל תִּתְקַמְצֵן בִּפְרוּטוֹת, גַּם דַּקּוּיוֹת.

אֲבָל פַּעַם פַּעַם ש כָּל סִינַי הָיְתָה בְּיָדֵנוּ, בֶּאֱמֶת פַּעַם,
יָרַדְנוּ עַד שָׂאֲרֵם לִפְגֹּשׁ אֶת אַבָּא אַמְנוֹן שֶׁלִּי.
מָלֵא חִבּוּקִים עַל הַהֶגֶה וְעַל הכיפק.
חָזַרְנוּ לְווֹלוֹ הַיְּרֻקָּה וטראך בִּדְיוּנָה שָׁקַעְנוּ.
מִי מִי יְחַלֵּץ גַּם יוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ?

צָלַלְנוּ בַּכָּחֹל הֶעָמֹק שבדהב הַמַּגְנִיבָה,
נֶעֱקַצְנוּ מ קִפּוֹדִי אֵשׁ, ו גַּם אִיסְלַמִיסְטִים מְקוֹמִיִּים.
בְּחוּשׁוֹת נִמְנַמְנוּ עַל חוֹל לְבַנְבַּן רַכְרוּכִי.
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ עוֹלָה לַפָּנִים, מְשַׁפְשֶׁפֶת עֵינַיִם.
קָפֶה אַסְלִי וְנַרְגִּילָה גַּם, כּוֹחוֹ שֶׁל הֶרְגֵּל לְעִתִּים.

מָה כָּעֵת? קְצָת מִתְחַרְבְּשִׁים בַּגַּלִּים.
יַאֲלָהּ, אוּלַי אַרְצָה חוֹזְרִים?
הֵרַמְנוּ רַגְלַיִם, דָּהַרְנוּ עַל גְּמַלִּים.
הַי, אֲנַחְנוּ פֹּה נִשְׁאָרִים!
מָה, אֲבָל מְחַכִּים לָכֶם כַּמָּה בַּפַּרְדֵּסִים!

ש יְחַכּוּ! פֹּה הַמַּיִם, הָרוּחַ וְהַשֶּׁקֶט בָּרֹאשׁ,
הַכִּיּוּפִים, בדואינים מַסְרִיחִים,
מִתְיַשְּׁבִים עַל גְּמַלִּים,
וְאָז מָה? מַהֵר צַעַד אָחוֹרָה, אֶחָד קָדִימָה מִתְרוֹמְמִים.
הַפַּעַם נִשְׁאָרִים
בְּטַאבָּה לָעַד?