גַּנָּן הָיִיתִי © רן גרין

גַּנָּן הָיִיתִי,
וְטִפַּחְתִּי אֶת הַנּוֹי שֶׁל אוּרִים.
אָהַבְתִּי אֶת עֲבוֹדָתִי,
עִם צֶוֶת מַשְׁלִים.
גַּע, גַּע, גַּע, גַּנָּן הָיִיתִי...

לְכַסֵּחַ אֶת הַדֶּשֶׁא,
שָׂנֵאתִי.
כִּי גַּבִּי קִפֵּץ,
וְנִדְפַּק.
גַּע, גַּע, גַּע, גַּנָּן הָיִיתִי...

אָהַבְתִּי לִנְטֹעַ עֵצִים,
אָהַבְתִּי לִשְׁתֹּל פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים.
אָהַבְתִּי לִשְׁתֹּל מִשְׁטְחֵי דֶּשֶׁא,
אָהַבְתִּי בֶּעָבָר הֹוֶה וְעָתִיד אֶת צִיּוּץ הַצִּיפּוֹרִים.
גַּע, גַּע, גַּע, גַּנָּן הָיִיתִי...

אָהַבְתִּי לְתַכְנֵן,
הֵיכָן וּמָה נִשְׁתֹּל.
אָהַבְתִּי,
וְאוֹבֶה לְהָרִיחַ אֶת הַפְּרָחִים הַמְּלַבְלְבִים.
גַּע, גַּע, גַּע, גַּנָּן הָיִיתִי...

אוֹהֵב וְאָהַבְתִּי,
אֶת מְלֶאכֶת הַגִּנּוּן.
עַד אֲשֶׁר נֶאֱלַצְתִּי,
לִפְרֹשׁ.
גַּע, גַּע, גַּע, גַּנָּן הָיִיתִי...

וּמֵאָז,
מַשְׁקִיעַ וּמְטַפֵּחַ אֶת גִּינָּתִי.
בְּעֵצִים וּפְרָחִים,
וּמִתְעַנֵּג לְמִשְׁמַע צִיּוּץ הַצִּיפּוֹרִים.
גַּע, גַּע, גַּע, גַּנָּן הָיִיתִי...