top of page
הָהָר הַגָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם © רן גרין

הָהָר הֵבִיא לִי חִיּוּךְ שֶׁל אוֹר,
שֶׁל מִי שֶׁהוּא יָדוּעַ וּמֻכָּר.
קָשֶׁה הָיָה הַמַּסָּע לאנאפורנה,
וְאָז מַמְשִׁיךְ לבייס, שֶׁבַּדֶּרֶךְ לַפִּסְגָּה.
חֲלוֹם מָתוֹק שֶׁהִתְגַּשֵּׁם,
לְרֶגַע לֹא הָיָה מְשַׁעֲמֵם.
צָעַד וְעוֹד צַעַד, מִתְנַשֵּׁף וְנוֹשֵׁם,
וְאָז בָּא הַיַּעַד וְרוֹשֵׁם.
פֹּה מְנוּחָה שָׁם בְּבִקְתָּה,
אֹכֶל נפאלי, טוֹרֵף כָּל עוֹד חַמָּה הַמָּנָה.
וְאָז מָה? צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת יְרִידָה אֲרֻכָּה,
אֵינָהּ לִי יוֹתֵר קַלָּה, הָפוּךְ הִיא יוֹתֵר קָשָׁה.
מְפַחֵד מִסְּלָעִים מִדַּרְדְּרִים,
כֵּן, כִּי יֵשׁ בִּי פַּחַד גְּבָהִים.
סוֹף סוֹף הִגַּעְתִּי לַמִּישׁוֹרִים,
ו עַתָּה נַעֲשָׂה אֲהָבִים.
bottom of page