זֶמֶר © רן גרין

זֶמֶר וְעוֹד זֶמֶר,
חוֹבְרִים לְמַנְגִּינָה וְשִׁיר,
שֶׁהֵם מְתַכְתְּבִים, גַּם יְצִירָתִיִּים.

זְמִירָהּ פַּעַם הָיְתָה זַמֶּרֶת,
בּוּל שְׁמָהּ תּוֹאֵם לְמִקְצוֹעַ,
גַּם זָמִיר שֶׁמְּצַיֵּץ בְּקוֹלוֹ שְׁרִיק שְׁרִיק.

אָז בּוֹאוּ נְזַמֵּר וּנְרָנֵּן,
אֶת הַזֶּמֶר הַיָּשֵׁן נוֹשָׁן,
כְּמוֹ יֵין יָשָׁן,
שֶׁכֻּלָּם מִפַּעַם
אוֹהֲבִים.