חַיִּים בְּיַד הַלָּשׁוֹן © רן גרין

יָמִים רַבִּים,
הָיִיתִי עִם עַצְמִי וּלְבַדִּי.
שׁוֹקֵעַ בַּחֲלוֹמוֹת וַהֲזָיוֹת,
דִּמְיוֹן פּוֹרֶה, תָּמִיד הָיָה וְיִהְיֶה לִי.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד,
הֵחַלְתִּי לִרְשֹׁם שִׁירָה.
וְחַיֵּי הִתְהַפְּכוּ,
לְטוֹבָה לְאֵין סָפֵק.

לִפְתֹּחַ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,
בִּרְשִׁימַת שִׁירִים לְסֵפֶר חָדָשׁ.
וּשְׁמוֹ כַּמּוּבָן,
חַיִּים בְּיַד הַלָּשׁוֹן.