חוֹשֵׁב שֶׁ... © רן גרין

הוֹגֶה ש אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ הַרְבֵּה,
חוֹשֵׁב שֶׁ אֲנַחְנוּ מַתְאִימִים ל זוּגִיּוּת חַמָּה,
רוֹצֶה ש אַתְּ אוֹתִי גַּם אוֹהֶבֶת, נְשָׁמָה,
רוֹאֶה ש זֶה יִתָּכֵן, ש זֶה אֶפְשָׁרִי לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה.
נוֹתֵן ש שַׁלְמוֹנִים ש אֲנַחְנוּ מְתֻגְמָלִים,
מָה אוֹמֶרֶת אַתְּ?
סַפְּרִי לִי בְּשִׁיר,
כַּמָּה אוֹהֶבֶת אוֹתִי, אַתְּ.
יַאֲלָהּ בְּסֵדֶר,
אַתָּה נֶחְמָד כָּזֶה צָעִיר,
עַד ש יוֹצֵא לִי נוֹזֵל לִי רִיר,
בּוֹא נִסְתַּלְבֵּט בְּעַרְסָל זֶה הַיָּרֹק בָּהִיר.
חוֹשֵׁב שֶׁ אֲנַחְנוּ שְׁנֵי מְשֻׁגָּעִים,
ה, גַּם אַתְּ חוֹשֶׁבֶת כַּמָּה יַחַד אָנוּ מַפְתִּיעִים,
כ, מְגַמְגֶּמֶת כֵּן, יוֹדַעַת אֲהָבִים,
זוֹרֶמֶת אִתְּךָ מֵעַתָּה וְעוֹד הָמוֹן קייצים.
סבאבא, מָה לְהָכִין לָךְ ל שְׁתִיָּה?
הָא, תִּמְזֹג לִי שַׁמְפַּנְיָה וְרֻדָּה,
וֶרֶד, מָזַגְתִּי לָךְ, אַתְּ מַגִּיעָה,
כֵּן, רַק שָׂמָה עָלַי שִׂמְלָה מַתְאִימָה.
וּוָאוּ, אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ כֻּלִּי אֵשׁ,
אֵשׁ אָמַרְתָּ, חַכֵּה חַכֵּה ש אֲסַיֵּם לְהִתְלַבֵּשׁ,
אוֹ קֵי, שֶׁנִּפְגַּשׁ בַּרְבִּי לְשֵׁשׁ?
אֶצְלִי אוֹ אֶצְלֵךְ, היכה תַּעֲדִיף?
אֲנִי, בִּסְטַמְפוֹרְד בריג' כָּרֶגַע נִמְצָא,
מַדְהִים, קְרוֹבָה לְשָׁם, חָמֵשׁ דַּקּוֹת מַגִּיעָה,
הַי, אֲנִי רָנִי וְאַתְּ מִי אַתְּ?
עוֹנֶה לְךָ בַּמְּסַנְגֵּ'ר חֲנִי.
חֲנִי וְרָנִי הָלְכוּ,
עַד ש נִפְגְּשׁוּ,
בְּשׁוּשׁוּ כָּזֶה,
חוֹשֵׁב ב שֶׁקֶט,
חוֹשֶׁבֶת ב לַהַט...