top of page
יֶרַח זוֹהֵר © רן גרין

יָרֵחַ מֵאִיר בַּלַּיְלָה,
אֶת דַּרְכִּי בַּלַּיִל.
יָרֵחַ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם,
לְעֵת עֶרֶב , עַד אוֹר הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן.
יָהּ, יָהּ, יָהּ, יָרֵחַ...
שָׁנִים רַבּוֹת,
רָאִיתִי יָרֵחַ כָּפוּל.
בִּגְלַל,
בְּעִיָּהּ בְּעֵינַי.
יָהּ, יָהּ, יָהּ, יָרֵחַ...
הַיּוֹם הַבְּעָיָה,
פְּחוּתָה.
וּבְעוֹד כַּמָּה שָׁנִים,
נִתּוּחַ אַחֲרוֹן בְּעֵינֵי הַיְמָנִית וָאֶרְאֶה מֻשְׁלָם.
יָהּ, יָהּ, יָהּ, יָרֵחַ...
bottom of page