מֶרְחֲבֵי הָאֵין סוֹף © רן גרין

אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ וְהֵיכָן,
הָלַכְתִּי לְאִבּוּד בַּמֶּרְחָב.
אוּלַי שִׁיר תְּכַוֵּן אוֹתִי,
קֹדֶם אֶעֱשֶׂה זֹאת עֲבוּרִי,
וַאֲחוֹרִי זֶה, אֲטַפֵּל בְּךָ, רָנִי.
אֲבָל אֵיךְ?
צַעַד וְעוֹד צְעָדִים,
שֶׁיִּהְיוּ קְטַנִּים.
וְאָז תִּמְצָא,
אֶת הַמֶּרְחָבִים,
לַנְּשָׁמָה,
נְתִינָה,
רְוָחָה,
וַהֲכִי חָשׁוּב מָה?
רָנִי רוֹצֶה,
אַהֲבָה.