מַעֲמַקִּים © רן גרין

כְּמוֹ מֵרוּץ שְׁלִיחִים,
אֲנַחְנוּ רָצִים וְנֶהֱנִים.
לְעִתִּים שׂוֹחִים בְּאוֹקְיָנוֹסִים רְחוֹקִים,
שמימם עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים.
עַל גַּבֵּינוּ שׁוֹכְבִים,
וּכְמוֹ סְטֶיְקִים נִצָּלִים.
מִשְׁקֶפֶת לָעֵינַיִם,
צִלְצַל בְּיָדַיִם.
מִי פֶּה הַטּוֹרֵף?
הַכְּרִישִׁים? כָּאֵלֶּה הֵם, טוֹרְפִים.
וְהָאֲנָשִׁים?
הֵם אַכְזָרִיִּים!
שִׁירִי, אָנוּ כְּבָר מְסַיְּמִים.
רֶגַע שְׁנִיָּה, נֶחְלַצְתָּ מִמַּעֲמַקִּים?
כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים,
שַׁבְתִּי לַחַיִּים.
שֶׁנָּרִים כּוֹסִית?
בָּרוּר, עִם שְׁלוֹמִית,
וְכֹל כֹּל הָרַנִּים.