נִרְגָּשׁ וּמְרַגֵּשׁ © רן גרין

נִרְגָּשׁ אָנֹכִי,
וּמָה מְרַגֵּשׁ אוֹתִי?
לִהְיוֹת אָהוּב,
לִהְיוֹת נֶחְמָד לָאֱנוֹשׁוּת.
לְהַקְפִּיץ עַצְמִי,
לִגְבָהִים מְרַתְּקִים.
תַּעֲרוּכָה בִּבְצַלְאֵל,
וִירִיד בְּגַנֵּי הַתַּעֲרוּכָה.
מְרַגֵּשׁ אוֹתִי,
לְהַעֲבִיר לְבֵית הַנָּשִׂיא,
צִיּוּר שֶׁל אִמִּי זַ"ל וְשֶׁלִּי.
מִתְרַגֵּשׁ לִקְרֹא שִׁיר שֶׁלִּי,
בְּיוֹם הַהַשְׁרָאָה הַבֵּין לְאֻמִּי.
וְנִתָּן לְהַמְשִׁיךְ שִׁירִי, עַד אֵין סוֹף,
לְמוֹרַשְׁתִּי.
אַךְ תַּם שִׁירִי,
עֵת מְנוּחָה וּרְגִיעָה.