top of page
צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים שֶׁלִּי © רן גרין

צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים,
הֵם גַּאֲוָתִי.
צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים,
מְתַגְמְלִים אֶת נַפְשִׁי.
וְאֵיךְ שַׁבְתִּי לְצַיֵּר?
בִּקַּשְׁתִּי מִיּוֹסִי בֶּן דּוֹדִי, לְאַיֵּר אֶת סֵפֶר הַשִּׁירָה "נְתִינָה".
הוּא עָנָה שֶׁאֵינוֹ מְאַיֵּר יוֹתֵר,
וְאָמַרְתִּי תּוֹדָה, וְשַׁבַּתִּי לְצַיֵּר.
הָאֹושֶׁר בַּצִּיּוּר, כְּמוֹ בְּשִׁירָה,
מְלַטֵּף וּמְחַזֵּק אֶת נַפְשִׁי.
וּבִזְכוּת הַצִּיּוּרִים,
זוֹכֶה לְפִרְסוּם עוֹלָמִי.
צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים שֶׁלִּי,
עוֹלִים לְמַעְלָה לַשָּׁמַיִם.
צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים שֶׁלִּי,
מְגֻבִּים בִּזְכוּת אֱלוֹקִים.
וּמִי יִיתֵּן, וְצִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים שֶׁלִּי,
תָּבִיא לִי אַהֲבָה גְּדוֹלָה.
צִיּוּרִים מְקוֹרִיִּים שֶׁלִּי,
מִתְכַּתְּבִים אִם שִׁירַי הָרַבִּים,
כִּי צָרִיךְ לְהוֹסִיף אוֹר וְהוֹד לְסִפְרִי הַשִּׁירָה הַבָּאִים שֶׁלִּי.














