קַו הַחוֹף הִכּוֹן © רן גרין

עַל קַו הַחוֹף,
הִכּוֹן אָנֹכִי.
עַל קַו הַחוֹף,
הַגַּלִּים מְלַטְּפִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי.

עַל קַו הַחוֹף,
מַבִּיט בָּאֹופֶק אָנֹכִי.
עַל קַו הַחוֹף,
רוֹאֶה אֶת הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּיָּם.

עַל קַו הַחוֹף,
מוּכָן לְהִיכָּנֵס לַמַּיִם.
עַל קַו הַחוֹף,
הַחַיִּים מְחַיְּיכִים אֵלִי.

עַל קַו הַחוֹף,
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירִים צְלוּלִים.
עַל קַו הַחוֹף,
חוֹוֶה אֶת הַצִּיּוּרִים הַבָּאִים לְטוֹבָה.

עַל קַו הַחוֹף,
שׁוֹאֵף עָמֹק אֲוִיר צָלוּל.
עַל קַו הַחוֹף,
נִשְׁמָתִי נִרְגַּעַת וְנוֹתֶנֶת בִּי כּוֹחַ לְאַהֲבָה.