שִׁיר אַהֲבָה לְאַרְצִי מוֹלַדְתִּי © רן גרין

אֵי שָׁם,
בִּצְפוֹן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
נִרְאֲתָה לִפְנֵי,
רֹאשׁ הַנִּקְרָה.

לִפְנֵי שָׁנָה צָעַדְתִּי,
לְחוֹפוֹ שֶׁל חוֹף הַיָּם הַטַּרְשִׁי.
חָלַפְתִּי עַל אַעֲזִיב,
עַד נַהֲרִיָּה הִגַּעְתִּי.

יָם כָּחֹל,
סְפִינַת חֵיל הַיָּם אַחַת.
בְּרַמְקוֹל הַכְּרִיזָה,
אַי, אִתָּם שָׁם, שׁוּבוֹ לַחוֹף, אָסוּר לִשְׂחוֹת פֹּה.
אָז מָה עוֹשִׂים?
יוֹצְאִים מֵהַמַּיִם.

וְהַשִּׁיר מִתְאָרֵךְ וּמִתְאָרֵךְ, בְּאַהֲבָה לְאַרְצִי מוֹלַדְתִּי,
וְהִמְשַׁכְתִּי עַל הַחוֹף,
הַמְּצֻולָּע וְהַמְּבֻקָּע בִּסְלָעִים חֲלַקְלַקִּים.
עַד אֲשֶׁר הֱבִיאוּנִי רַגְלַי לִמְדִינַת אַכְזִיב,
לִפְנוֹת עֶרֶב הַשָּׁמַיִם הָיוּ אֲדַמְדַּמִּים.

וְכָל הַשְּׁאָר,
הָפַךְ כְּאִלּוּ לִמְיֻתָּר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִישֹׁן,
עָצוּם עֵינַיִים יְלָדַי.
עוֹצֵם עֵינַיִים,
מְסַפֵּר לְעַצְמִי בַּחֲלוֹמִי,
עַל מִזְרָח וּמַעֲרָב, וְכֹל הַכּוֹכָבִים זוֹרְחִים.

סְלָעִים גְּדוֹלִים פָּעֲרוּ פֹּה,
וְחַיּוֹת טֶרֶף יָצְאוּ לַשֶּׁטַח.
אַךְ אַל תִּדְאַג יְלָדַי,
הֵם לֹא יַזִּיקוּ, אַתָּה בָּטוּחַ בְּמִיטָּתְךָ, כָּךְ אָמְרָה לִי בַּחֲלוֹמִי,
אִמִּי רָחֵל זַ"ל.

כְּשֶׁתִּישַׁן תַּחֲלֹום,
חֲלוֹמוֹת יָפִים.
עַל פְּרָחִים,
וְעַנְנֵי שְׁכָבוֹת רַכִּים, כְּנוֹצוֹת מְלַטְּפִים.

תָּעוּף בָּאֲוִויר,
כְּמוֹ צִפּוֹר.
וְתַגִּיעַ לַמָּקוֹם,
שֶׁבּוֹ תִּשְׁאַף לִחְיוֹת.

אָז אַתָּה יַלְדּוֹן שֶׁלִּי יַקִּיר,
שִׂים רֹאשְׁךָ עַל הַכָּרִית.
לַיְלָה טוֹב לְךָ יְלָדַי,
כָּךְ אָמְרָה לִי אִמִּי שֶׁלִּי רָחֵל זַ"ל האובה.

שֵׁנָה מְתוּקָה יַלְדֵי הַקָּט,
חֲלוֹמוֹת וְהִרְהוּרִים מְתוּקִים.
הִגַּעְתָּ לַמָּקוֹם,
שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת הַיָּפִים.