שִׁיר בֹּקֶר © רן גרין

לְהִתְעוֹרֵר מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר,
לְיוֹם חָדָשׁ אַחֵר.
וּמֹחִי הַקּוֹדֵחַ,
הוֹגָה וּמִיַּד מְפַתֵּחַ.

שִׁיר, פּוֹסְט וּבְרֶצֶף שִׁירִים,
שֶׁבְּדִיעֲבַד הֲמוֹן אוֹהֲבִים.
הַשִּׁירִים לְעִתִּים עִם עַצְמָם מְתַכְתְּבִים,
לְעִתִּים רוֹשֵׁם שִׁיר יְלָדִים.

וּמָה בְּנוֹגֵעַ לְשִׁירִים אֲחֵרִים?
יֵשׁ וָיֵשׁ: בְּלוּז, אַהֲבָה וִילָדִים.
יֵשׁ גַּם רַאפּ, וְשִׁירִים קְצָרִים.
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁגַּם בְּאַנְגְּלִית, וְהֵם הַמְּיֻחָדִים.

שִׁיר שֶׁל בֹּקֶר,
הִנּוֹ כֻּלּוֹ מָלֵא בְּאוֹר.
הַשִּׁיר זוֹרֵם וְקוֹלֵחַ, וּמְקוֹרִי,
נוֹבֵעַ הַיְשֵׁר מִמֹּחִי.