שִׂמְחָה רְשׁוּמָה © רן גרין

א עוֹלָה וְצוֹמַחַת,
בְּמֹחִי הַיְדִיעָה שֶׁאָנֹכִי מֻכְשָׁר.
שֶׁאֲנִי בְּדַרְכִּי, רוֹשֵׁם שִׁירָה אַחֶרֶת,
שֶׁאוֹתִי מִיָּד מְתַגְמֶלֶת.

ב בָּאָה וְעוֹלָה הַשִּׁירָה,
מֵאַהֲבָה וּנְתִינָה.
לָעוֹלָם וְלַמְּדִינָה,
לְמוֹרַשְׁתִּי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי הַמֻּרְחֶבֶת.

ג גְּרִין הוּא שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי,
יָרַשְׁתִּי אוֹתוֹ מִבֵּית אָבִי.
וְסָבִי הָיָה גָּאוֹן,
הֵקִים מִפְעֲלֵי תְּרוּפוֹת, בִּלְבָנוֹן וּמִצְרָיִם גַּם.

ד דַּוְקָא, בָּא לִי אַחֶרֶת,
שִׁיר זֶה הוּא לְמוֹרַשְׁתִּי.
לְמִשְׁפַּחְתִּי הַמֻּרְחֶבֶת,
וּלְאַחְיוֹתַי.

ה הַיּוֹם וְשׁוּב הַיּוֹם,
אֲנִי רוֹשֵׁם שִׁירִי זֶה בְּאַהֲבָה.
לְכָל יְדִידַי, מוֹקִירַי, וּמִשְׁפַּחְתִּי הַמֻּרְחֶבֶת,
וּבְזֹאת לְטַעֲמֵי, סִיַּמְתִּי לִרְשֹׁם אֶת שִׁירִי.