תולי חֲתוּלִי © רן גרין

פַּעַם פַּעַם הָיָה לִי חָתוּל
אָפֹר עָשָׁן לְמַעְלָה אָפֹר מְגֻוָּן
מִתַּחַת לָבָן אֲפַרְפַּר
עֵינַיִם חוּמוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה
הֲמוֹן הָמוֹן אָהַבְתִּי אוֹתוֹ אֶת תּוֹלֵי שֶׁלִּי.

כָּל הַשְּׁכוּנָה גַּם מֵרָחוֹק
בָּאוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ לְנַסּוֹת לְלַטֵּף
לְנַסּוֹת לָתֵת חִבּוּקִי
וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ
עִם עַצְמוֹ הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ נוֹתֵן.

סַמְסוֹן נִתַּנְתִּי לוֹ שְׁמוֹ
אָהַבְתִּי הָמוֹן אוֹתוֹ
עַל עֵץ טִפֵּס
אֵיךְ אֵרֵד שָׁאַל אוֹתִי
בְּסֻלַּם לְהוֹרִידוֹ עָלִיתִי.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד
בָּא בּוּלִי הַכֶּלֶב
וְאֶת סמסון שֶׁלִּי
תָּפַס טִלְטֵל וְהָלַךְ
אוֹי סַמְסוֹן שֶׁלִּי לִי לִי לִי...

עָצוּב לִי נוֹרָא
כָּבֵד בַּנְּשָׁמָה
וְאָז אָמַרְתִּי
אַף פַּעַם לְעוֹלָם
אֵינִי רוֹצֶה
בְּתוּלִי לִי לִי לִי